החלטה בתיק בש"א 2616/06

1.                  לפניי בקשה דחופה במעמד צד אחד  לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה על ידי כב' השופט י' שפירא ביום 31.7.06 בבש"א 1706/06 (ה"פ 603/97).

2.                  בנוסף לבקשה, הוגשה בקשה דחופה לקיום דיון בפגרה בבקשה זו.  מאחר ומדובר בנושא שאינו סובל דיחוי, והמתייחס להחלטה שניתנה בפגרה, ואם לא תידון הבקשה לעיכוב ביצוע במהלך הפגרה, יש חשש כי ייגרם למבקשת נזק שלא ניתן לתיקון, ועל כן החלטתי לדון בבקשה זו במהלך הפגרה.

3.                  כדי להבין את הבקשה יש צורך לתאר בתמצית את החלטת בית משפט נשוא הבקשה לעיכוב ביצועה.

4.                  ביום 7.7.98, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין על ידי כב' השופט, כתוארו אז, דוד חשין, ובו התחייבו, בין היתר, בנק איגוד ולי מעון (המבקשת), לרשום משכנתא ראשונה ו/או משכון ראשון לטובת המבקשים 1, לגבי זכויות החכירה בדירות 43 ו-45  ברמת שרת,  ורק לאחר מכן ידאגו המשיבים הנ"ל להסיר את העיקול שעומד לטובתם מיתר הדירות בבניין, והכל להבטחת פירעון תביעותיהם הכספיות של המשיבים הנ"ל כנגד חב' לי מעון (המבקשת).

5.                  המשיבים הגישו בקשה למינוי כונס נכסים לביצוע פסק דין זה (בש"א 1706/06). בית המשפט (כב' השופט י' שפירא), נתן החלטה מפורטת  ביום כ"ט תמוז, תשס"ו (25.7.06), שבה, בסיכום (פסקה 16),  הוא קובע כי הוא מקבל את הבקשה למינוי כונס נכסים ודוחה את הבקשה למחיקה על הסף. בסיום החלטה זו נאמר  "צו פורמלי להינתן". בשלב מאוחר יותר, נחתם הצו הפורמלי ביום 31.7.06.

6.                  טענת המבקשת היא כי בכוונתה לפנות לערעור לבית המשפט העליון על עצם ההחלטה. בכל מקרה, היא טוענת  כי נוסח צו הפורמלי, עליו חתם בית המשפט, סוטה מהבקשה  ומרחיב את סמכויות הכונס. כך, למשל, בעוד שבבקשה מבוקש כי הכונס ירשום משכנתא או משכון ראשון על הדירות הנ"ל, בצו הפורמלי נאמר כי כונס הנכסים יוכל לממש את המשכנתא.  כמו כן, נאמר בצו הפורמלי כי הכונס  רשאי לקבל לרשותו את החזקה והשימוש בדירות, בעוד שעתירה כזו לא מופיעה כלל בבקשה.

7.                  מבחינה משפטית, טענת המבקשת  היא כי מדובר בסטייה בין הפסיקתא או הצו הפורמלי של מינוי כונס הנכסים לבין ההחלטה עצמה, ודבר זה  מנוגד לתקנות ואין להצדיקו. מבחינה זו, טענת המבקשת היא כי הצו הפורמלי ניתן בחוסר סמכות ( סעיף 7 לבקשה).

8.                  על פני הדברים, ולאור הנזק הרב העלול להגרם למבקשת, יש מקום להענות לבקשה במעמד צד אחד, במיוחד כאשר מנקודת מבטם של המשיבים, לא מדובר בעניין דחוף כל כך, שכן פסק הדין לפני השופט חשין ניתן לפני 8 שנים, ולכן  באיזון שבין הנזקים העלולים להיגרם לשני הצדדים, הגעתי למסקנה - בשלב זה ובמעמד צד אחד - כי ראוי לתת  צו ביניים ארעי עד לדיון בבקשה הדחופה.

9.                  לאור זאת אני קובע כדלקמן:

א.                ניתן בזה צו עיכוב ביצוע במעמד צד אחד ביחס לסמכויות כונס הנכסים. כונס הנכסים יהיה רשאי רק לרשום את המשכנתא או המשכון ולא לעשות  כל פעולה נוספת.

ב.                 המשיבים  יגישו את תשובתם בתוך 10 ימים מהיום.

ג.                   דיון בבקשה לגופה יתקיים ביום שלישי, כ"א אב תשס"ו                (15.8.06), בשעה 9:00 או במועד אחר, על פי יומנו של השופט התורן באותו שבוע.

ד.                 הבקשה השניה שהוגשה היום (בש"א 2617/06), העוסקת  בבקשה לתיקון טעויות סופר, איננה מחייבת דיון בפגרה והיא תידון  על ידי השופט י' שפירא לאחר הפגרה, על פי לוח הזמנים המתאים לו. יתרה מזו, מאחר ומדובר  בתיקון טעות סופר, מן הראוי כי בקשה זו תידון לפני אותו שופט שטיפל בתיק ולא לפני שופט תורן.

10.              המזכירות תשלח החלטה זו בפקס לעו"ד יהושע, אשר ידאג לבצע המצאה של הבקשות והחלטה זו לבאי כח הצדדים וכן לעו"ד דיאמנט (הכונס).

11.               עו"ד יהושע ימציא בפקס למשיבים את החלטת היום, עוד היום.

את הבקשות ויתר המסמכים  - ימציא עו"ד יהושע למשיבים, עד ליום ראשון, י"ב אב, תשס"ו (6.8.06) בשעה 12:00.

ניתנה היום ט' באב, תשס"ו (3 באוגוסט 2006), בשעה 10:45, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: